מ"ג קהלת ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת ג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵ֤ת לַהֲרוֹג֙  וְעֵ֣ת לִרְפּ֔וֹא  עֵ֥ת לִפְר֖וֹץ  וְעֵ֥ת לִבְנֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עת להרוג" - אומה שלימה כשמגיע יום פקודתה כמו שנאמר (ישעיהו סז) ושאריתך בחרב יהרג

"ועת לרפא" - שברם כענין שנאמר במצרים (שם יט) ושבו עד ה' ונעתר להם ורפאם

"עת לפרוץ" - חומת העיר כשנגזר עליה שנאמר (נחמיה א) וחומות ירושלים מפורצות

"ועת לבנות" - שנאמר (עמוס ט) ובניתיה כימי עולם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עת להרוג" - ענינו כמו למחוץ ולרפוא יורה עליו גם העתים הם קצובות על המקומות שאין בהם צמחים כמו עת לפרוץ:

<< · מ"ג קהלת · ג · ג · >>