מ"ג קהלת ב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג קהלת · ב · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־יֵ֣שׁ אָדָ֗ם שֶׁעֲמָל֛וֹ בְּחׇכְמָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכִשְׁר֑וֹן וּלְאָדָ֞ם שֶׁלֹּ֤א עָֽמַל־בּוֹ֙ יִתְּנֶ֣נּוּ חֶלְק֔וֹ גַּם־זֶ֥ה הֶ֖בֶל וְרָעָ֥ה רַבָּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי יש אדם" - כמשמעו כפשוטו ומדרש אגדה בתנחומא מכנהו כלפי הקב"ה שנאמר בו (יחזקאל א) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם

"שעמלו בחכמה" - שנאמר (משלי ג) ה' בחכמה יסד ארץ בדעתו תהומות נבקעו ולבריות שלא עמלו בו נתן חלק בו

"גם זה הבל ורעה רבה" - והם נעשו דור של הבל ורבה רעת האדם בארץ בדור המבול

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כא) כי יש - שעמל בדברי העולם ברוב חכמתו והשיג אל תאוות לבו שרדף אחריה, ואדם אחר שלא עמל בו יתננו לו חלקו, וזה הענין הוא שלמעלה שאמר שאני עמלתי וחכמתי תחת השמש. ודע שמלת חכמתי מהפעלים העומדים ופירוש שעמלתי בחכמה, והיורש אותו יקח הכל בלא עמל. ויתכן היות מלת יתננו כמו יתן לו כי הוא פועל יוצא לשנים פעולים וכמוהו: "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט). וענין חלקו החלק שיצא בגורלו מן השמים כמו שאמרו קדמונינו ז"ל בני חיי ומזוני:

<< · מ"ג קהלת · ב · כא · >>