מ"ג נחמיה ט ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ט · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּמְשֹׁךְ עֲלֵיהֶם שָׁנִים רַבּוֹת וַתָּעַד בָּם בְּרוּחֲךָ בְּיַד נְבִיאֶיךָ וְלֹא הֶאֱזִינוּ וַתִּתְּנֵם בְּיַד עַמֵּי הָאֲרָצֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּמְשֹׁ֤ךְ עֲלֵיהֶם֙ שָׁנִ֣ים רַבּ֔וֹת וַתָּ֨עַד בָּ֧ם בְּרוּחֲךָ֛ בְּיַד־נְבִיאֶ֖יךָ וְלֹ֣א הֶאֱזִ֑ינוּ וַֽתִּתְּנֵ֔ם בְּיַ֖ד עַמֵּ֥י הָאֲרָצֹֽת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמשוך עליהם" - משכת עליהם רחמים שלא להשחיתם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותמשוך" - רצה לומר משכת עליהם חסד

"ברוחך" - ברוח נבואה הבאה מעמך

"ולא האזינו" - לא הטו אוזן לשמוע

<< · מ"ג נחמיה · ט · ל · >>