מ"ג נחמיה ה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג נחמיה · ה · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים לָוִינוּ כֶסֶף לְמִדַּת הַמֶּלֶךְ שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיֵשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אֹמְרִ֔ים לָוִ֥ינוּ כֶ֖סֶף לְמִדַּ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ שְׂדֹתֵ֖ינוּ וּכְרָמֵֽינוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויש אשר אומרים לוינו כסף" - ויש מהם אשר אומרים כבר לוינו כסף מאחרים על שדותינו וכרמינו לפרוע מס המלך ומעכשיו אין לנו כלום לצורך פרנסתינו "למדת המלך" - למס המלך כמו (עזרא ד') מנדה בלו והלך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"למדת" - לתת מס המלך לוינו כסף על שדותינו וכרמינו וכאומרים ומה נאכל מעתה אם אין שדה וכרם 

מצודת ציון

"למדת" - כמו למנדת והוא מין מס כמו מנדה בלו והלך (עזרא ד') ונפלה הנו"ן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד) "ויש," כת שניה היו צועקים על העבר, והיו אומרים אנחנו "לוינו כסף" עוד בשנה העברה הגם שלא היה שנת רעב, מפני שהוצרכנו "למדת המלך", לתת מס המלך [מלשון מנדה בלו והלך], "[וערבנו] שדותינו וכרמינו" בשנה שעברה, [פעל עורבים שבפסוק הקודם נמשך גם לכאן]:

 

<< · מ"ג נחמיה · ה · ד · >>