"חולק". מי שהוא חולק עם גנב הוא שונא נפשו ואע"פ שיש לו בזה התנצלו' מה כי הוא אינו גונב והוא מקבל בזה מתנ' מהגנב הנה יביאהו זה לחטא עצום שכבר ישמע אלה שיקלל ומי שיודע זה אם לא יגיד והוא יודע ולסבת הבושת העצום שיקרה לו מזה אם יגיד דבר הגנבה ימנע מהגיד ויקרה לו בזה חטא ועונש עצום:
"חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד", הגם שלא גנב בעצמו, "רק שחולק עמו", ע"י שיודע מן הגנבה ואינו מגיד, ג"כ "שונא נפשו", כי בעת "ישמע אלה" שמשביעין ומחרימין את מי שיודע מן הגניבה אז חל עליו האלה להגיד "וכשאינו מגיד" תחול בו האלה: