מ"ג משלי כט כה
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה יְשֻׂגָּב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ
וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃
רש"י
דבר אחר, כמשמעו: מתוך שאדם צר עין וחרד, אם יעשה צדקה יצטרך אל הבריות, חרדה זו תתן לו מוקש.
והראשון נוח לי.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חרדת אדם" - החרדה שהאדם חרד בבוא עליו מקרה רע הוא יוסיף לו עוד מוקש, על כי לבו בל עמו קרוב הוא להיות נכשל בדבר קל.
אבל "הבוטח בה'" ולא יחרד ביותר, הנה יתחזק אף מהמקרה אשר הדביקתהו מאז.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אבל "הבוטח בה' ישוגב" ולא יחרד, כמו שאמר הלל (ברכות ס.): "מובטח אני שאינו מאנשי ביתי", שנאמר (תהלים קיב ז): "משמועה רעה לא יירא, נכון ליבו בטוח בה'".