"מסיר אזנו". הנה מי שמסיר אזנו משמוע תורה לא די שפעולותיו תהיינה מתועבות מזה הצד כי סרה ממנו ההישרה לתקון הפעולות אך גם תפלתו שיחשוב היותה עבודה לש"י היא מתועבת כי מפני סורו מלמידת התורה והתנהג בדרכיה לא יתכן שתהיה כוונתו בה ראויה:
"מסיר אזנו משמוע תורה", מי שמסיר אזנו ואינו רוצה לשמוע למוד התורה, הגם שעושה זאת בעבור שהגיע זמן תפלה "גם התפלה היא תועבה", וכמ"ש חז"ל בשבת דף י' ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר"ז הגיע עידן צלותא, קמסרהב ר"י, קרי עליה ר"ז מסיר אזנו וכו', כי תורה היא חיי עולם ותפלה חיי שעה:
(שבת י.): "רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה. אמר 'מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?!' והוא סבר: זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא, נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה; קרי עליה ר' זירא: מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה"
