תו"א על משלי כח

פסוק ט

"מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה" -

(שבת י.): "רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה. אמר 'מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה?!' והוא סבר: זמן תפלה לחוד וזמן תורה לחוד. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא והוו עסקי בשמעתא, נגה לצלויי והוה קא מסרהב ר' ירמיה; קרי עליה ר' זירא: מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה"

"אשרי אדם מפחד תמיד" -

(ברכות ס.): "ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד. אמר ליה חטאה את, דכתיב (ישעיהו לג) פחדו בציון חטאים! אמר ליה: והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד?! אמר ליה: ההוא בדברי תורה כתיב.

יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא, אתנח, אמר ליה: יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה, דכתיב (איוב ג) כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי. והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד! - ההוא בדברי תורה כתיב."

(גיטין נה:): "אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה [רש"י: דואג לראות הנולד שלא תארע תקלה בכך אם אעשה זאת]? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר..."

"ארי נוהם ודוב שוקק מושל רשע על עם דל" -

"אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו" -

(יומא פז.): "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו"
(רמב"ם הלכות רוצח ד יא): "ההורג נפשות, ולא היו שני העדים רואין אותו כאחת, אלא ראהו האחד אחר האחד, או שהרג בפני שני עדים בלא התראה, או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות--כל אלו הרצחנין, כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מעיהן; ואחר כך מאכילים אותן שעורים, עד שכרסם נבקעת מכובד החולי. ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתות בית דין... שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו, וכל מי שיש בידו עוון זה, הרי הוא רשע גמור; ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין--שנאמר אדם עשוק בדם נפש..."

"גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע, חבר הוא לאיש משחית" -

(ברכות לה:): "אמר רבי חנינא בר פפא: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל, שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע - חבר הוא לאיש משחית.
ואין אביו אלא הקב"ה, שנאמר (דברים לב) הלא הוא אביך קנך.
ואין אמו אלא כנסת ישראל, שנאמר (משלי א) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך.
מאי חבר הוא לאיש משחית? אמר רבי חנינא בר פפא: חבר הוא לירבעם בן נבט, שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים."
(סנהדרין קב.): "אמר רב חיננא בר פפא: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל, שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פושע חבר הוא לאיש משחית.
ואין אביו אלא הקב"ה, שנאמר (דברים לב) הלא הוא אביך קנך.
ואין אמו אלא כנסת ישראל, שנאמר (משלי א) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך.
מאי חבר הוא לאיש משחית? חבר הוא לירבעם בן נבט, שהשחית ישראל לאביהם שבשמים."