"מצרף לכסף". הנה יש לכסף מצרף לצרוף ממנו סיגיו וזה ידוע לצורפי' ולזהב כור מיוח' ג"כ לבאר ממנו סיגיו וכן הענין בשאר הדברים כל אחד מהם בדרך המהולל בו אשר נתבאר בנסיון שיתבררו בו סיגיו אך מהאויל אין תחבולה שתוכל בה לברר סיגיו ר"ל אולתו כי הוא יחשב היותו חכם:
"מצרף" - הכסף וזהב, כאשר ירצו לדעת הטובים המה וכמה יש בהם מן הסיג - הנה יקחו מהם במשקל ידוע וישימו בכור והסיג ישרף ותשאר נקי, ובזה יבחן הכל. והאיש יבחן לפי מהללו - כמו שמשבחין אותו בני אדם כן הוא.
"מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו", הכסף צורפים במצרף, והזהב שהוא יקר מן הכסף וטוב ממנו צריך כור לצרפו, שהכור אשו גדול יותר מן המצרף, כי לא יותך ולא יסירו הסיגים ממנו בקל כמו הכסף, וגם לפי רוב יקרו מקפידים יותר שיהיה מצורף מכל סיג, כן "האיש יצורף לפי מהללו", שכל שהוא מהולל יותר מקפידים בו על סיג כל שהוא, ות"ח שגגות נעשה להם כזדונות, וכן יצרפו את הת"ח באש ויסורים יותר גדולים מן הבינונים:
