"נאמנים". הנה פצעי אוהב הם נאמנים וישרי' כי הם לתכלית טוב אם להוכיחו אם למלטו מרע כמו שיקרה לאדם בראותו כי אחיו או קרובו הפליג לעשות רע לאחרים או לומר חרפות קשות כנגדם והם ידמו לקחת נקמתם ממנו ולהצילם מידם ימהר להכותו בפניהם על מה שעשה או אמר כנגדם ובזה יתפייסו וימלטהו מידם אך נשיקות שונא הם נהפכות כי מראה לו אהבה להכשילו להפילו ברשת רצונו:
"ונעתרות" - ענין רבוי, כמו (יחזקאל ח): "ועתר ענן הקטורת".
מצודת דוד
"נאמנים" - האוהב הפוצע לאהובו למען יישר לכת, הנה הפצעים הם נאמנים המה, כי עשו שליחותם והועילו לזה, כי בעבורם ייטיב דרכו; אבל מן השונא, אפילו הנשיקות מרובות המה והנם למשא, הואיל ואין בהם תועלת.
"נאמנים פצעי אהב", וגם אם האוהב מכהו ליסרו להשיבו אל דרך הטוב, בכ"ז האהבה נאמנה שכ"ז מרוב האהבה, וכמ"ש כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך, אבל "נעתרות נשיקות שונא", השונא ירבה נשיקות, הוא לא ייסר ולא יוכיח, כי בשנאתו כשרואה ממנו מעשים רעים ינשקנו למען יוסיף לעשותם:
