מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב:
כמתלהלה הירה זקים חצים ומות.
מנוקד:
כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת.
עם טעמים:
כְּֽ֭מִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶ֥ה זִקִּ֗ים חִצִּ֥ים וָמָֽוֶת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כמתלהלה " - כמתיגע לירות זיקים של אש כמו ובזיקות בערתם (
ישעיהו נ ) מל' זקוקים דינור ד"א זיקים פרונזולא"ש מלשון אבני קלע (
זכריה ט ) וכן בגמרא זיקתא פסיק לן ויורה חצים ומות
רלב"ג
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כמתלהלה ". ואחר זה כי מצא מקומו יורה זיקי אש וחצים ומות כאמרו ידכה ישוח ונפל בעצומיו חלכאי':
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"כמתלהלה " - ענין יגיעה ועייפות, כמו (בראשית מז ): "ותלה ארץ מצרים ".
"היורה " - ענין השלכה, כמו (שמות טו ): "ירה בים ".
"זקים " - ניצוצות, כמו (ישעיהו נ ): "מאזרי זיקות ".
מצודת דוד
"
כמתלהלה " -
כ מו המתייגע לזרוק ניצוצים של אש הנכבים טרם יבואו אל מי שזרקם ולא יזיקו אותו, הנה עם-כל-זה לא יגע לריק כי כוונתו לאמן ידו לזרוק בו
חצים ודברים ה
ממיתים -
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כמתלהלה ", כמהתל בחברו, ותחלה
"
מורה זקים " של אש ששורפים הבגדים, ואחר כך
"
חצים " שעושים פצעים, ואחר כך חצים משוחים בסם
"
המות ", שממיתים:
ביאור המילות
"כמתלהלה ". שרשו תלה כמו התל בהפך אתוון, המהתל בחברו.
"
זקים ", ניצוצי אש, בזיקות בערתם
(ישעי' נ') . ומות, חצי מות: