מ"ג משלי כד לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי כד · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶחֱזֶ֣ה אָֽ֭נֹכִי אָשִׁ֣ית לִבִּ֑י
  רָ֝אִ֗יתִי לָקַ֥חְתִּי מוּסָֽר׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואחזה אנכי". וכאשר ראיתי זה הרע הבא מן העצלה בפעולות ובדעות, שמתי לבי אל זה "ולקחתי מוסר" להמלט מהעצלה אשר ימשוך ממנה זה הרע,

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר", החזיון מובדל מן הראיה שמורה על מחזה הלב והרוח, והראיה מורה על ראות העינים ומפני שיש בדבר משל הנראה בעינים ונמשל אשר יחזה הלב, אמר "שחזה וישת לבו" אל החזיון, וגם "ראה בעיניו ויקח מוסר", והנמשל הוא על שדה וכרם הנפש, שהנפש היא כוחנית להוציא פרי תבואת החכמה והכשרון, אם ישדדו עמקים ויסירו ממנה הקוצים והקמשונים ויזרעוה זרע ה', כמ"ש בפירוש ישעיה (סי' כ"ח) , ומשל השדה הוא המצות שצריך לעשות בפעל מ"ע, והעבודה שצריך לעבוד בשדה העיון לאסוף ולכנוס שזה דומה ככל עבודה בשדה, והעצל לא יעשה מ"ע ולא יחרוש בעמק העיון מפני עצלותו, והכרם הוא משל מי שכבר נטע ושתל גפני החכמה, וצריך לשמור מצות ל"ת, וכן לשמור את תלמודו שלא ישתכח ממנו שזה עבודה קלה, והמתרשל ממנה אינה מעצלות רק מחסרון לב, שגדר חסר לב שאין לו כח המושל ברוחו, והתאוה תפרץ בו פרץ לעבור על ל"ת ולהניח תורתו, ובזה עלה שדהו וכרמו קמשונים, ונשחתה חלקת נפשו, מחרולי היצר ולא תוציא פריה, וע"ז לקחתי מוסר ליסר את הנפש במוסרות המוסר בל תצא מגדרה:


ביאור המילות

"ואחזה ראיתי". פעל ראה על ראות העין, ופעל חזה על מחזה הלב (ישעיה ל' י"ט):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחזה" - וכאשר ראיתי אני את כל זה, שמתי לבי להבין מה העצלות עושה, וכאשר ראיתי - לקחתי מוסר לעזוב דרך העצלות.

מצודת ציון

"ואחזה" - ענין ראיה, כמו (משלי כב): "חזית איש מהיר".

<< · מ"ג משלי · כד · לב · >>