מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תהי בתקעי כף בערבים משאות
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ף
בַּ֝עֹרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת׃
"
אל תהי בתוקעי כף בעורבים משאות" - הלואות כמו משאת מאומה (
דברים כד)
"אל תהי בתוקעי כף". להכניס עצמך בשעבוד תחת רעיהם לפרוע חובן והם האנשים שהם עורבים ההלואות בעבור זולתם:
"אל תהי בתוקעי כף", הוא הערב קבלן, ומוסיף אף לא תהיה "בעורבים משאות" שלא בדרך קבלנות:
ביאור המילות
"תקע, כף ערב", למעלה (ו' א') "משאות", שם ר"ל חובות:
מצודת דוד
"בתוקעי כף" - בחברת אנשים התוקעים כף זה בעבור זה, להיות ערב בחובו בשעבוד מקויים.
"בעורבים" - בחברת אנשים הנעשים ערבים על ההלואות; וכפל הדבר במ"ש.
מצודת ציון
"משאות" - ענין הלואה, כמו (דברים כד): "משאת מאומה".
