מ"ג משלי כב ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֲנֹ֣ךְ לַ֭נַּעַר עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ
גַּ֥ם כִּי־יַ֝זְקִ֗ין לֹא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חנוך" - התחל והרגל את הנער בשנים להוליכו בעבודת ה' לפי דרך חכמתו, אם מעט ואם הרבה; וכשיהיה מורגל בעבודת ה', אז גם כי יזקין לא יסור ממנה, כי יתן לב להשכיל כשרון המעשה ההיא.
מצודת ציון
"חנוך" - הוא ענין התחלה לדבר שעתיד לעמוד בו, כמו (דברים כ): "ולא חנכו".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "<שיחנכו את הנער", והוא שירגילנו מנעוריו אל השלמות, אם בדעות, אם במעשים ובמדות, כי ההרגל שיורגל בנעוריו, יעשו בו חקוי עצום ורושם שמור בנפש לא יסור גם לעת זקנה, לא כן החינוך שיתחנך בגדלותו אין החקוי קבוע בנפש, וימוש ממנו לעת זקנתו,
- ב) מצוה שיהיה "החינוך ע"פ דרכו" כי כל אדם מסוגל מטבעו לענין אחר, בין בדעות יש שמוחם חד, ויש ששכלם ישר בלתי מחודד, וצריך ללמדם כפי ההכנה שנמצא בו, ובין במעשים, יש שמוכן לאומנות מיוחד, ולמדה מיוחדת, ויקבל אותה בקל, וזה יוכר בהנער לפי התשוקה, ולפי מה שמשתדל בעצמו באיזה דבר מיוחד, צריך לחנכו לפי דרכו ולפי הרושמים שיש בו אל מה שהוא מוכן אליה, שאז "לא יסור ממנה גם כי יזקין", לא כן אם יחנכהו אל מה שהוא זולת טבעו:
ביאור המילות
"חנוך". מרגילו מעט מעט, ובדברי חז"ל הרבה:הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"חנוך וגו'" - כשהוא עוד נער ואז גם כשיזקין לא יסור. והענין כי האדם א"א לו לשבור דרכו כלומר מזלו שנולד בו כמ"ש (שבת קנו.) האי מאן דבצדק יהיה גבר צדקן כו' וכשנולד במזל רע אז ע"ז ניתנה הבחירה ביד האדם שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות או צדיק או רשע או בינוני וכמ"ש במסכת שבת (שם) האי מאן דבמאדים יהיה שופך דמים אר"א או מהולא או טבחא או ליסטים וזכר אלו הג' והוא לפי שמזלו מורה שיהי' שופך דמים אך בבחירתו יוכל לבחור באלו הג' או מהולא והוא צדיק שעושה מ"ע או טבחא הוא בינוני או ליסטים והוא רשע שופך דמים כמשמעו. וז"ש (יומא כב:) שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו. והענין הוא כי בדוד נאמר והוא אדמוני והוא במאדים ולכך טעה עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל ואף שאלו הב' לא העביר מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו משא"כ שאול שנאמר בן שנה שאול כו' כבן שנה שלא טעם כו' והוא העביר מדתו הטוב לרע בדבר אחד ולכן אף בא' לא עלתה לו וז"ש חנוך לנער ע"פ דרכו דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם כשיזקין לא יסור ממנה אבל כאשר תעבירהו על מזלו עתה ישמע לך מיראתו אותך אבל אח"כ בעת יוסר עולך מעל צוארו יסור מזה כי א"א לו לשבר מזלו: