מ"ג משלי יט כז
לא בדוק
כתיב:
חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת.
מנוקד:
חֲדַל בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר לִשְׁגוֹת מֵאִמְרֵי דָעַת.
עם טעמים:
חֲֽדַל־בְּ֭נִי לִשְׁמֹ֣עַ מוּסָ֑ר
לִ֝שְׁג֗וֹת מֵאִמְרֵי־דָֽעַת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
רלב"ג
"חדל בני". המנע בני לשמוע חכמת המוסר תמיד, באופן שתשגה בה יותר מאמרי דעת, כי אין ראוי לאדם שיאבד זמנו בחקירותיה, כמו שביארנו בפרשת בראשית, אבל ראוי שתשגה תמיד באהבת אמרי דעת, אחר שתגיע מהמוסר דבר ראוי ומספיק להיות הצעה לקנין החכמה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לשגות" - מלשון שגגה ומשגה.