לדלג לתוכן

מ"ג משלי יד כח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יד · כח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרׇב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ
  וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברב עם" - שהצבור זכאים הדרת הקב"ה הוא

"ובאפס לאום" - כשאינם דבקים בו

"מחתת רזון" - חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאלהי נכר ומשליט את האומות על בניו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברב עם". הדר המלך הוא כשיהיה לו רבוי עם כי בם יתחזק כנגד הקמי' עליו ואולם בהעדר העם ממנו יש לו מחתה שיהיה לו רזון וכחש בקום עליו אדם להלחם בו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ובאפס" - ענינו כמו באין, וכן (ישעיהו מה): "אפס בלעדי".

"לאום" - אומה.

"מחתת" - שבר ופחד.

"רזון" - ענינו כמו שר, וכן (שופטים ה): "האזינו רוזנים". 

מצודת דוד

"ברב עם הדרת מלך" - הדרת מלך נראה בעבור רוב העם אשר איתו.

"ובאפס" - וכשאין עמו עם רב, אזי נראה הדרתו במה שהרוזנים יחתו ויפחדו מפניו; והוא למשל לומר: הדרת המקום הוא כשרבים עושים את המצוה, ואם מועטים המה - אם יעשוהו ביתר שאת ובכונה רצויה הם המהדרים את המקום.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברוב עם הדרת מלך ובאפס לאום מחתת רזון", הקיבוץ שיש להם מלך נקרא עם, (שזה ההבדל בין גוי ובין עם), והקיבוץ שיש להם דת מיוחד נקרא לאום, ורוזנים הם, שרי העצה, ויש הבדל בין רוזן ויועץ, שהיועצים הם בעניני מדינה ועצתם גלויה, והרוזנים הם בענינים נסתרים ותחת פקודתם הוא ג"כ עניני הדת וחקיה, כמ"ש ורוזנים יחוקקו צדק, והדרת מלך הוא ע"י רוב עם, שיש הבדל בין הוד והדר שההדר הוא ההדר החיצוני בכל דבר לפי ענינו, וכפי רוב העם יגדל הדרת המלך. אבל "הרזון" הממונה על חקי הדת גם כשיש עם אם "אפס לאום" שאין בעלי דעת י"ל "מחתה", כי לא יפעל מאומה:

ביאור המילות

"עם, לאום", העם הוא הקיבוץ שי"ל מלך, שזה ההבדל בין עם ובין גוי כמ"ש (בישעיה א' ד'), והלאום הוא הקיבוץ שי"ל דת המיוחד (כמ"ש ישעיה י"ז, תהלות ב' א'), והמלך צריך לעם, "והרזון" צריך ללאום, ורזון משם רוזנים, (שבא על היועצים ברז וסוד ביחוד בעניני דת, כמ"ש כ"פ, וכן פי' איפת רזון (מיכה ו'):
 

<< · מ"ג משלי · יד · כח · >>