מ"ג משלי יד כח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרׇב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ
וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃
רש"י
"ובאפס לאום" - כשאינם דבקים בו
"מחתת רזון" - חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאלהי נכר ומשליט את האומות על בניורלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ברב עם הדרת מלך" - הדרת מלך נראה בעבור רוב העם אשר איתו.
"ובאפס" - וכשאין עמו עם רב, אזי נראה הדרתו במה שהרוזנים יחתו ויפחדו מפניו; והוא למשל לומר: הדרת המקום הוא כשרבים עושים את המצוה, ואם מועטים המה - אם יעשוהו ביתר שאת ובכונה רצויה הם המהדרים את המקום.
מצודת ציון
"ובאפס" - ענינו כמו באין, וכן (ישעיהו מה): "אפס בלעדי".
"לאום" - אומה.
"מחתת" - שבר ופחד.
"רזון" - ענינו כמו שר, וכן (שופטים ה): "האזינו רוזנים".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עם, לאום", העם הוא הקיבוץ שי"ל מלך, שזה ההבדל בין עם ובין גוי כמ"ש (בישעיה א' ד'), והלאום הוא הקיבוץ שי"ל דת המיוחד (כמ"ש ישעיה י"ז, תהלות ב' א'), והמלך צריך לעם, "והרזון" צריך ללאום, ורזון משם רוזנים, (שבא על היועצים ברז וסוד ביחוד בעניני דת, כמ"ש כ"פ, וכן פי' איפת רזון (מיכה ו'):