מ"ג משלי יד כח
לא בדוק
כתיב:
ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון.
מנוקד:
בְּרׇב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן.
עם טעמים:
בְּרׇב־עָ֥ם הַדְרַת־מֶ֑לֶךְ
וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"ובאפס לאום" - כשאינם דבקים בו
"מחתת רזון" - חסרון רזנותו הוא כביכול נותן מכבודו לאלהי נכר ומשליט את האומות על בניורלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ובאפס" - ענינו כמו באין, וכן (ישעיהו מה): "אפס בלעדי".
"לאום" - אומה.
"מחתת" - שבר ופחד.
"רזון" - ענינו כמו שר, וכן (שופטים ה): "האזינו רוזנים".
מצודת דוד
"ברב עם הדרת מלך" - הדרת מלך נראה בעבור רוב העם אשר איתו.
"ובאפס" - וכשאין עמו עם רב, אזי נראה הדרתו במה שהרוזנים יחתו ויפחדו מפניו; והוא למשל לומר: הדרת המקום הוא כשרבים עושים את המצוה, ואם מועטים המה - אם יעשוהו ביתר שאת ובכונה רצויה הם המהדרים את המקום.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות