מ"ג משלי יג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי יג · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ
  וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נהיה" - הוה. "תערב לנפש" - כשבאה תאותו לו לאדם, היא ערבה לנפשו, ולכך תועבת כסילים לסור מרע, לפי שערב להם למלא תאותם.

דבר אחר:

"תאוה נהיה" - הקב"ה מתאוה שיעשו ישראל רצונו, ובהיות תאותו באה - "ערבה" לו; "ותועבת" רשעים שיסורו מרעתם למלאות תאותם.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תאוה נהיה". תאות האיש הנהיה ונחלה שלא נמשך אליה תערב לנפש המשכל' כשהיא גברה על הנפש המתאוה וזה בעינו הוא דבר נתעב אצל הכסילים ר"ל כי תועבת כסילים סור מרע:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תאוה נהיה", מודיע שהכסיל אינו פתי כי הוא יודע חקי החכמה, ואם לא היתה התאוה שתאלצהו היה סר מרע ע"פ חקי החכמה, אבל מפני "שתאוה נהיה תערב לנפש", הגם שאין בתאוה טוב ומועיל יש בו ערבות לנפש הבהמיות, והוא אינו יכול לנצח תאותו מפני הערב, כי בוחר בערב על הטוב ומועיל ולכן "תועבת כסילים סור מרע", כי רוצה בערב:

ביאור המילות

"כסילים". באר פה שהכסיל אינו אויל או פתי רק נרדף מן התאוה, כמ"ש בכל הספר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תאוה נהיה" - כאשר נשברה תאות האדם בענייני הגוף, אז תערב לנפש המשכלת, כי אז תשכיל; אבל הרשעים, דבר תעוב הוא להם כאשר המה סרים מן הרע מחסרון התאוה, כי יותר יחפצו שיתאוו לעבירה ויעשוה.

מצודת ציון

"נהיה" - ענין שבירה, כמו (דניאל ח): "נהייתי ונחליתי".

"תערב" - ענין מתיקות, כמו (מלאכי ג): "וערבה לה' מנחת".

<< · מ"ג משלי · יג · יט · >>