מ"ג משלי ט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־חָ֭כַמְתָּ חָכַ֣מְתָּ לָּ֑ךְ
  וְ֝לַ֗צְתָּ לְֽבַדְּךָ֥ תִשָּֽׂא׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא". ר"ל שהתועלת הוא לך וכן אם לצת לבדך תשא הנזק:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם", ר"ל וא"כ הלא "אם חכמת" הוא לתועלתך, "וחכמת לך" שאתה תקבל הטוב ע"י החכמה, ובהפך אם "לצת" על דברי החכמה "לבדך תשא" את העונש והיא האזהרה שלא לסור מחקי החכמה מפני יראת העונש ומניעת הטוב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חכמת לך" - החכמה תהיה לך לתועלת.

"ולצת" - ואם תתלוצץ באנשים, אתה לבדך תשא עונש.

<< · מ"ג משלי · ט · יב · >>