לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב יד כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
כי ראה יהוה את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל.

מנוקד:
כִּי רָאָה יְהֹוָה אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.

עם טעמים:
כִּי־רָאָ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־עֳנִ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מֹרֶ֣ה מְאֹ֑ד וְאֶ֤פֶס עָצוּר֙ וְאֶ֣פֶס עָז֔וּב וְאֵ֥ין עֹזֵ֖ר לְיִשְׂרָאֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מורה מאד" - מיצר מאד (קונטריאי"ש בלע"ז) כמו (יהושע א יח) אשר ימרה את פיך (דברים ט כד) ממרים הייתם (בראשית כו לד) ותהיין מרת רוח ויש פותרים מורה מאד ירוד מאד לשון (שמות טו א) ירה בים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מורה" - מלשון תמורה וחלוף

"ואפס" - הוא כענין לא 

מצודת דוד

"ואפס עצור" - לא נשאר בידם העושר הכנוס בבית ולא המקנה העזוב על פני השדה

"כי ראה וגו'" - לא בזכותם רק כי ראה ענים המשתנה ומתחלף מרעה אל רעה ונכמרו רחמיו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי ראה". ר"ל שלא היה זה ע"י שעשו תשובה, רק שראה ה' שע"י ענים הם ממרים מאד, וכמתיאשים מכל תקוה מפליגים ברשעתם, וכיון שאינו מועיל בדרך העונשים וגם ראה שאם יניחם כך יאבדו כי אפס עצור וכו':