מצודות על מלכים ב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על מלכים ב · יד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשנת שתים" - אף כי יואש מלך ב' שנים בחיי אביו מכל מקום חשבון ימי מלכותו התחילו אחרי מות אביו והוא בל"ט ליואש מלך יהודה ויואש מלך מ' שנה וכלו בתחילת השנה השנית ליואש מלך ישראל ואז מלך אמציה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"על בנים" - בעבור בנים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את הסלע" - מבצר בנוי בסלע

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתראה פנים" - כי בדברי הימים (ב כה ג) נאמר שאנשי יהואש פשטו בערי יהודה והכו בהם ולזה שלח אליו לאמר אין זה גבורה לבא פתאום ולהכות אך נתראה פנים בפנים ונדעה הגבורה עם מי

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותרמוס" - על אשר נשאו לבו לדבר כזאת ורמז לו שאנשיו ירמסו אותו

"החוח" - המשיל את אמציה לחוח ואת עצמו לארז וכאילו אמר אף אם דברת לשלום לכלימה יחשב לי להתחבר עמך ומכל שכן לרדת עמך למלחמה

מצודת ציון

"החוח" - מין קוץ

"ותרמוס" - מלשון רמיסה ודריכה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולמה תתגרה ברעה" - למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה ותפול אתה ועמך

"הכבד ושב בביתך" - רצה לומר אם תשב בביתך ותחדל מלהלחם בי אז תשאר בכבודך שקנית בנצחון אדום

"הכה" - בעבור שהכית את אדום נתגאה לבך

מצודת ציון

"ונשאך לבך" - ענין התרוממות וגאוה

"תתגרה" - ענין התחלת הריב

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשער אפרים" - כן היה שם השער ומשם התחיל לפרוץ ופרץ עד השער העומד בפנת העיר והיה הפרצה באורך ת' אמה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני התערובות" - בני השרים שהם ביד המלך לערבון שלא ימרדו בו אבותיהם

מצודת ציון

"התערובות" - מלשון ערבון ומשכון

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חמש עשרה שנה" - כי אמציה מלך בב' ליואש ויואש מלך ט"ז שנה מלבד שתי השנים שמלך בחיי אביו וכלו אם כן בט"ו לאמציה ואמציה הלא מלך כ"ט שנה אם כן עם השנה שמת בו יואש חי אחריו אמציה ט"ו שנה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בירושלם" - כי אף שתפסו יהואש מכל מקום החזירו למלכותו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחרי שכב המלך" - על אמציה יאמר כי אף שהוא לכדה עדיין לא הוחזר לידם להחזיק בה עד כי מת ובא עזריה ועשאה עיר מבצר

"הוא בנה את אילת וישבה ליהודה" - יתכן שהיתה פעם אחת משל יהודה ובני אדום לקחו מהם וכאשר הכה אמציה את אדום לקחה מידם ועזריה בנה את חומתה להיות עיר מבצר ובזה השיבה ליהודה כי בעודה פרוצה אין להתחזק בה ולהחזיק בשלהם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד ים הערבה" - רצה לומר כלפי ים הערבה והוא ים המלח

"ביד עבדו יונה וגו'" - הנבואה ההיא לא הוזכרה במקרא ורבותינו ז"ל אמרו (יבמות צא א) כמו שעל ידי יונה נהפך לנינוה מרעה לטובה כך נהפך לישראל בימי ירבעם

"מלבוא חמת" - מן המקום שבאים בה לחמת

"הוא השיב" - כי בימי אבותיו המלכים לקחו מלכי עובדי גלולים את הגבול ההוא מישראל וחזר הוא והשיב להם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואפס עצור" - לא נשאר בידם העושר הכנוס בבית ולא המקנה העזוב על פני השדה

"כי ראה וגו'" - לא בזכותם רק כי ראה ענים המשתנה ומתחלף מרעה אל רעה ונכמרו רחמיו

מצודת ציון

"מורה" - מלשון תמורה וחלוף

"ואפס" - הוא כענין לא

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא דבר" - רצה לומר וה' לא רצה למחות את שמם ולזה הושיעם ביד ירבעם

מצודת ציון

"למחות" - מלשון מחיה ומחיקה

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בישראל" - רצה לומר בכח גבורי ישראל אנשי בני עמו ולא בכח אנשי יהודה

"ואשר השיב" - כי מלכי יהודה כבשו מאז חמת ודמשק וחזר ארם ולקחום מידם ועתה השיבם הוא ליהודה