מ"ג מלכים ב ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות מלכים ב


מ"ג מלכים ב ט · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וֶאֱלִישָׁע֙ הַנָּבִ֔יא קָרָ֕א לְאַחַ֖ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ חֲגֹ֣ר מׇתְנֶ֗יךָ וְ֠קַ֠ח פַּ֣ךְ הַשֶּׁ֤מֶן הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְלֵ֖ךְ רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלישע הנביא קרא וגו'" - באותו הפרק שהיה יהורם חולה ביזרעאל

"לאחד מבני הנביאים" - יונה בן אמתי היה

"חגור מתניך" - כל חגורת מתנים לשון זירוז גבורה הוא לפי שהוא שלוח לדבר הסכנה (צריך זירוז)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאחד וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל שהיה יונה בן אמתי

"חגור מתניך" - לילך ולבוא בזריזות כי החגור במתניו הוא קל ללכת ומזורז

מצודת ציון

"פך" - שם כלי מיוחד לשמן