לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב ט א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וֶֽאֱלִישָׁע֙ הַנָּבִ֔יא קָרָ֕א לְאַחַ֖ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ חֲגֹ֣ר מׇתְנֶ֗יךָ וְ֠קַ֠ח פַּ֣ךְ הַשֶּׁ֤מֶן הַזֶּה֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְלֵ֖ךְ רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואלישע הנביא קרא וגו'" - באותו הפרק שהיה יהורם חולה ביזרעאל

"לאחד מבני הנביאים" - יונה בן אמתי היה

"חגור מתניך" - כל חגורת מתנים לשון זירוז גבורה הוא לפי שהוא שלוח לדבר הסכנה (צריך זירוז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פך" - שם כלי מיוחד לשמן 

מצודת דוד

"לאחד וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל שהיה יונה בן אמתי

"חגור מתניך" - לילך ולבוא בזריזות כי החגור במתניו הוא קל ללכת ומזורז

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואלישע". הנה ה' אמר לאליהו לך ומשחת את חזאל למלך על ארם ואת יהוא למלך על על ישראל ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך, ואת אלישע משח לפני הסתלקותו, ויען שהגזרה שנגזרה על אחאב האריך ה' אפו להביאה בימי בנו, ציוה אל אלישע שיעשה זה כנ"ל (מ"א יט, טו), עז"א ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, שימסר שני הדברים האלה אליו, שהגם שהוא פורעניות רצה לנקום נקמת דמי הנביאים ועבד ה'. ואחד שספר בס' הקודם שמשח את חזאל על ארם, ספר ששלח א' מבני הנביאים, והוא יונה בן אמתי לקבלת חז"ל, למשוח את יהוא. וגם כי היה הזמן הזה נכון לזה באשר כל ישראל היו שומרים ברמות גלעד והמלך חולה ביזרעאל באין עוזר וסומך לא מן העם ולא מעצמו כי חולה הוא, ואם יתועדו השרים עם יהוא בקשר המרד בנקל יקימו מזימות לבבם, ולכן צוה שיחגור מתניו לרוץ מהרה: