לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב ח יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים.

מנוקד:
וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים.

עם טעמים:
וַיַּעֲמֵ֥ד אֶת־פָּנָ֖יו וַיָּ֣שֶׂם עַד־בֹּ֑שׁ וַיֵּ֖בְךְּ אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעמד את פניו" - פנים של צער שלו שהיה מבקש לבכות העמיד שלא יבכה בפני חזאל וישם לבו לעמוד ולהתאפק "עד בוש" - כמו בושש ולא יכול להתאפק ויבך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בוש" - ענין איחור כמו (שופטים ג כה)ויחולו עד בוש 

מצודת דוד

"ויעמד" - העמיד את פניו לצד אחר לבל יראה דמעות עיניו מזלפין

"וישם עד בוש" - שם פניו בצד האחר עד התעכב זמן רב וכשלא יכול עוד להתאפק הרים קול בבכי והחזיר פניו מעתה הואיל ואי אפשר עוד להסתיר הבכי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעמד". ת"י ואסחר ית אפוהי ואוריך עד סגי: