מ"ג מלכים ב ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג מלכים ב ז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף וַיַּעַזְבוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֶת סוּסֵיהֶם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר הִיא וַיָּנֻסוּ אֶל נַפְשָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּק֘וּמוּ֮ וַיָּנ֣וּסוּ בַנֶּ֒שֶׁף֒ וַיַּעַזְב֣וּ אֶת־אׇהֳלֵיהֶ֗ם וְאֶת־סֽוּסֵיהֶם֙ וְאֶת־חֲמֹ֣רֵיהֶ֔ם הַֽמַּחֲנֶ֖ה כַּאֲשֶׁר־הִ֑יא וַיָּנֻ֖סוּ אֶל־נַפְשָֽׁם׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אל נפשם" - להציל את נפשם

"המחנה כאשר היא" - הכל בשלימות כאשר היתה היא בעוד שהיו שם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (ז) למה עזבו סוסיהם ונסו ברגליהם?:

"ויקומו". וכן היה מן הנס שנסו תיכף ולא לקחו אף סוסיהם שעי"כ יקל להם הניסה, כי חשבו שהאויב כבר אצלם, ולכן נסו ברגלם בחשבם שעי"כ יתעסקו האויבים לשלול את המחנה האהלים והסוסים ולא יפנו לרדוף אחריהם באשר עזבו את כל השלל:

<< · מ"ג מלכים ב · ז · ז · >>