לדלג לתוכן

מ"ג מלכים ב ז א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון.

מנוקד:
וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר יְהֹוָה כֹּה אָמַר יְהֹוָה כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן.

עם טעמים:
וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהֹוָ֑ה כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ סְאָה־סֹ֣לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל בְּשַׁ֥עַר שֹׁמְרֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בשער" - מקום שמוכרין שם התבואה

"ויאמר וגו'" - כשמוע דברי המלאך הממאן לשלוח בו יד מפחד ה' והמלך הסכים על ידו אמר הנה כעת הזאת ביום מחר יהיה סאה סולת בשקל וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"סאה סולת בשקל". מבואר שגזרת הרעב לא נתבטל אז, ותניא בב"ב (צא א) אין יוצאין מא"י לח"ל אא"כ יעמדו סאתים בסלע, אר"ש אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו עמדה סאה בסלע לא יצא, והרמב"ם (מלכים פ"ה ה"ט) פסק כת"ק, והיה ראוי שיהיה סאתים בשקל שזה ג"כ עת רעב, כי בשעת הזול הם ד' סאין בסלע כמ"ש בכתובות (סד ב).

אמנם אלישע תקן זה בשני דברים, א] שיהיו "סאתים שעורים בשקל", ויכולים לאכול שעורים. ב] שיהיה "בשער שומרון", ומוצא ליקח, ובזה יש סברא שאפילו סאה בסלע לא יצא: