מ"ג מלכים א כ כג
<< · מ"ג מלכים א · כ · כג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַבְדֵי מֶלֶךְ אֲרָם אָמְרוּ אֵלָיו אֱלֹהֵי הָרִים אֱלֹהֵיהֶם עַל כֵּן חָזְקוּ מִמֶּנּוּ וְאוּלָם נִלָּחֵם אִתָּם בַּמִּישׁוֹר אִם לֹא נֶחֱזַק מֵהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַבְדֵ֨י מֶלֶךְ־אֲרָ֜ם אָמְר֣וּ אֵלָ֗יו אֱלֹהֵ֤י הָרִים֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם עַל־כֵּ֖ן חָזְק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ וְאוּלָ֗ם נִלָּחֵ֤ם אִתָּם֙ בַּמִּישׁ֔וֹר אִם־לֹ֥א נֶחֱזַ֖ק מֵהֶֽם׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אם לא" - רצה לומר אז תראה אם לא נחזק מהם כי הדבר ברור אשר נחזק במישור
"אלהי הרים אלהיהם" - אלהי ישראל מושל בהרים לבד (ויתכן שחשבו כזאת על אשר נתן התורה לישראל על ההר)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ועבדי ארם". הם אמרו כי מה שנצח אותם היה באחד משני פנים, או בדרך נס ע"י אלהים, ע"ז אמרו שכח אלהים תלוי במקום, כי "אלהי הרים אלהיהם", או שהיה בדרך טבע ע"י שהמלכים שתו אתך בסוכות, כי יען שהם מלכים חשו שכבודם ככבודך, ולא יצאו להצביא את העם, ולכן העצה, "שתסיר המלכים ותחתיהם יהיו פחות" וסגנים, שהם יצביאו את העם ולא ישבו על היין:
<< · מ"ג מלכים א · כ · כג · >>