לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א כב לו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו.

מנוקד:
וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ.

עם טעמים:
וַיַּעֲבֹ֤ר הָֽרִנָּה֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כְּבֹ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ לֵאמֹ֑ר אִ֥ישׁ אֶל־עִיר֖וֹ וְאִ֥ישׁ אֶל־אַרְצֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הרנה" - קול הכרוז כן תרגם יונתן 

מצודת דוד

"איש אל עירו" - ולא ילחמו עוד על כי מת המלך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעבר". ר"ל אחאב במותו העביר קול רינה במחנה שרננו לאמר איש אל עירו, כי כולם שמחו על מפלתו, ואמרו (סנהדרין

לט ב) מ"ד (משלי יא, י) באבוד רשעים רינה זה אחאב בן עמרי: "איש אל עירו". בני ישראל: "ואיש אל ארצו". בני יהודה. ומזה נתקיים מ"ש לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו בשלום, כי לא נפלו חללים מב"י אז, ולכן היה בידם ללכת לביתם ולא רדפם האויב: