לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א יז כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר יְהוָה בְּפִיךָ אֱמֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ עַתָּה֙ זֶ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה וּדְבַר־יְהֹוָ֥ה בְּפִ֖יךָ אֱמֶֽת׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ודבר ה' בפיך אמת" - רצה לומר אמת הדבר שגם בראשונה היה דבר ה' בפיך אשר דבר בך ולא שמעת מפי נביא זולתך כאשר חשבתי מאז

"עתה זה ידעתי" - אף כי מאז קראתו איש האלהים מכל מקום היתה מסופקת בלבה כי חשבה אולי מפי נביא שמע מה שאמר לה כד הקמח לא תכלה וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"עתה זה ידעתי". כי תחלה הסתפקה על מה שאמר לה בשם ה' כד הקמח לא תכלה, שאינו דבר ה', כנ"ל פסוק י"ח, ומצד זה נפל

לה ספק גם באליהו אם עשהו בכחו מצד שהוא איש אלהים, או ע"י לאט וכישוף, "ועתה ידעתי", א] "כי איש אלהים אתה", ב] "כי דבר ה' בפיך אמת":