לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א יד טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויתן את ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל.

מנוקד:
וְיִתֵּן אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל חַטֹּאות יָרׇבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים:
וְיִתֵּ֖ן אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּגְלַ֞ל חַטֹּ֤אות יָֽרׇבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בגלל" - בעבור כמו (בראשית לט ה)בגלל יוסף 

מצודת דוד

"אשר חטא" - הוא עצמו

"ואשר וגו'" - בעשות להם עגלי הזהב

"ויתן את ישראל" - לדבר העונש הנזכר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויתן את ישראל". יתן להם עונש גם בגלל חטאת ירבעם אשר חטא ואשר החטיא, שהגם שהוא החטיא אותם, ע"י

שהוסיפו לעשות אשרים גלו אדעתייהו דניחא להו ואינם אנוסים: