לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א יב טז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי לֹא שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם וַיָּשִׁבוּ הָעָם אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר לֵאמֹר מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְאֹהָלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣רְא כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹא־שָׁמַ֣ע הַמֶּ֘לֶךְ֮ אֲלֵהֶם֒ וַיָּשִׁ֣בוּ הָעָ֣ם אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ ׀ דָּבָ֣ר ׀ לֵאמֹ֡ר מַה־לָּ֩נוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜ד וְלֹא־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן־יִשַׁ֗י לְאֹהָלֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵיתְךָ֖ דָּוִ֑ד וַיֵּ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹהָלָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראה ביתך" - בית המקדש שבנית לך לבדך יהיה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לאהליך ישראל" - אתה ישראל לכה לאהליך ולא תמליכו אותו

"עתה" - רצה לומר אתה רחבעם הבא מדוד מעתה ראה בהנהגת ביתך כאחד העם ואין לך עסק במלוכה

"ולא נחלה" - אבל לא ניתן לנו נחלה בעבור בן ישי

"מה לנו" - רצה לומר מהו החלק הניתן לנו בעבור דוד לשנהיה עבדים לזרעו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שאם היה מטיב להם כעצת הזקנים, הגם שהמשכילים שבעם היו מבינים כי מערים הוא ושישוב אחר כך להשתרר עליהם, לא היו כלל העם מבינים זאת והיו מרוצים בדבריו, לא כן עתה שראו כולם כי לא שמע אליהם: "וישיבו העם אין לנו חלק בדוד". ר"ל העם יבחרו בית אחד להקים מתוכה מלך מצד שני ענינים, א] אם המלכות משתלשלת בבית זה מימות עולם והמלוכה לו אחוזת נחלה, ב] אם יש להם תועלת מן האיש שרוצים להמליכו בהיותו משבטם ויש להם חלק במלכותו מצד זה. לעומת זה אמרו אין לנו חלק בדוד עצמו, כי אינו משבטנו, ולא נחלה מצד השתלשלות המלכות מימות עולם מצד שהוא "בן ישי" וישי היה הדיוט, וא"כ מלכותו תלוי בהסכמתנו: "לאהליך ישראל ראה ביתך דוד". ימליץ שבית דוד נבנה מאהלי ישראל, שהם נטשו אהליהם ובנו את ביתו, וביתו נבנה מן חורבת אהליהם, ואם ישובו אל אהליהם אין לו בית, "וילך ישראל לאהליו":