מ"ג מלכים א ט ג
<< · מ"ג מלכים א · ט · ג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת־תְּפִלָּתְךָ֣ וְאֶת־תְּחִנָּתְךָ֮ אֲשֶׁ֣ר הִתְחַנַּ֣נְתָּה לְפָנַי֒ הִקְדַּ֗שְׁתִּי אֶת־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנִ֔תָה לָשׂוּם־שְׁמִ֥י שָׁ֖ם עַד־עוֹלָ֑ם וְהָי֨וּ עֵינַ֧י וְלִבִּ֛י שָׁ֖ם כׇּל־הַיָּמִֽים׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עיני ולבי" - רצה לומר השגחתי
"לשום שמי" - לחול בו שמי להיות בית ה'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
המתפללים שם, ב] על התמדת מלכות בית דוד. א"ל ששמע תפלתו בשני אלה, אם בענין המקדש "הקדשתי את הבית", וא"ל שהקדישו לשני ענינים, א] "לשום את שמי שם", היינו שיקרא תמיד בית ה' ויהיה שם ה' נקרא עליו. ב] "שעיני ולבי יהיו" "שם", שישגיח עליו בהשגחה נסיית מיוחדת, שזה הוראת העינים, ושיהיה באהבה רבה שזה ענין הלב. וזה בשני זמנים, שבעת שיעמד המקדש ויהיו ישראל ראוים "יהיו שם עיניו ולבו", וגם בעת שיוחרב "יקרא שם ה""'" "עליו", וכולם יחזיקו את המקום למקודש לשם ה'. ויש הבדל בין "עד עולם" ובין "כל הימים", ש"כל הימים" מציין הימים המיוחדים להמשך איזה דבר (כמו כל הימים אשר בן ישי חי (ש"א כ, לא), "כל הימים" אשר אתם חיים על האדמה (דברים יב, א)), ור"ל "כל הימים" שיהיה בנוי "יהיו" "עיני ולבי שם". אבל "שמי אשים שם עד עולם", שזה לא יופסק בשום פעם אף בחורבנו:
<< · מ"ג מלכים א · ט · ג · >>