מ"ג מלכים א ב לו
<< · מ"ג מלכים א · ב · לו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלַ͏ִם וְיָשַׁבְתָּ שָׁם וְלֹא תֵצֵא מִשָּׁם אָנֶה וָאָנָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַ֤ח הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֔י וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ בְּֽנֵה־לְךָ֥ בַ֙יִת֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם וְלֹא־תֵצֵ֥א מִשָּׁ֖ם אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אנה ואנה" - לכאן ולכאן
מצודת דוד
"וישבת שם" - והיתה כוונתו להיות מצוי לו למצוא לו עילה
"בירושלים" - כי מאז היה ביתו בבחוריםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שאינו מוזהר רק על צד של נחל קדרון לא על צד אחר, ובפסוק מ"ב תפס רק מ"ש ביום צאתך והלכת אנה ואנה:
"ויאמר לו בנה לך בית". הנה אזהרה זו היתה חתומה, שממ"ש "בנה לך בית וישבת שם", משמע שלא הקפיד רק שיקבע שם דירתו, ואם יוצא וחוזר מיד אינו מוזהר. וי"ל שמ"ש "ולא תצא אנה ואנה", היינו יציאה לגמרי שיעקר דירתו מירושלים. אמנם ממ"ש ""והיה" ביום צאתך" וכו' "מות תמות", משמע שתיכף באותו יום יתחייב מיתה אף שיחזור לשם. וממ"ש "והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון", משמע שלא הקפיד רק אם יעבור נחל קדרון שדרך שם היו הולכים לבחורים (כמו שהראה ש"ב טו, כג) אבל אם יצא לצד אחר שלא דרך נחל קדרון לא ימות, אולם ממ"ש "ולא תצא משם אנה ואנה", משמע שלא יצא לשום צד. וזה תלוי לפי טעם האזהרה, שאם היה דרך מאסר שישב במקום א', מוזהר שלא יצא לשום צד רק ישב במאסרו. ואם הוא רק מפני שחשדו שיקשור עליו מרד בין בני שבטו, אינו מוזהר רק ללכת דרך נחל קדרון אל בני שבטו, לא אל מקום זולתו שאין חשש מרד וקשר:
<< · מ"ג מלכים א · ב · לו · >>