מ"ג מלכים א ב כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יְהוָה וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַשְּׁמֻעָה֙ בָּ֣אָה עַד־יוֹאָ֔ב כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַחֲרֵ֣י אֲדֹנִיָּ֔ה וְאַחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה וַיָּ֤נׇס יוֹאָב֙ אֶל־אֹ֣הֶל יְהֹוָ֔ה וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והשמועה באה עד יואב" - שמועת מצות דוד שצוה להורגו וידע ששלמה שונאו "כי יואב נטה אחרי אדוניה ואחרי אבשלום לא נטה" - סוף דבר אבל בקש לנטות אלא נתיירא שעדיין לחלוחית של דוד קיימת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אהל ה'" - אשר הארון והמזבח לפניו

"בקרנות המזבח" - בחשבו שלא יטמא את המקום להרגו שמה

"ואחרי אבשלום לא נטה" - כי אלו נטה גם אחר אבשלום לא היה אם כן נופל וגרוע מיתר עבדי המלך אשר היו עם אדוניה ועם כל זאת לא נעשה להם דבר אבל הואיל ולא נטה אחר אבשלום עם שרוב ישראל נטו אחריו ואחר אדוניה נטה אם כן מהנראה בוודאי היה זה על כי ראותו כי גדל שלמה וראוי למלוכה ובעבור שנאתו נטה אחר אדוניה וחשב שבעבור זה יחם לבב שלמה להרגו

"והשמועה" - מה שהרג את אדוניה וגרש את אביתר באה עד יואב רצה לומר מהשמועה ההיא פחד לנפשו על כי גם הוא היה עמהם בקשר המרד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (כח - לד) מז"ש ואחרי אבשלום לא נטה, שמשמע שבעבור זה יגדל חטאו עתה, ואיך יהיה זה? למה כפל כה דבר

יואב וכה ענני? ולמה אמר וקברתו הלא ודאי יקברהו? ומה הרויח יואב במ"ש פה אמות? ולמה קללו שלמה אותו ואת זרעו, וכבר היתה מיתתו כפרה על עונותיו?:

והשמועה באה עד יואב. ובאר הטעם שיואב ירא לנפשו יותר מאביתר, "כי נטה אחרי אדניהו ואחרי אבשלום לא" "נטה", כי אם היה נוטה אחרי אבשלום גם כן בחשבו שהמלוכה מגיע אל הבכור, אין לו עתה משפט מות כי עשה לפי מחשבתו שהבכור הוא המולך, אבל אחרי שלא נטה אחרי אבשלום, ואדרבה הרג את אבשלום, אם כן הלא מתחייב מיתה במה שעשה עתה בעצמו חטא זה שעשה אבשלום, במה שרצה להמליך את אדוניהו, וגם שאחרי שלא נטה אחרי אבשלום, בהכרח מה שנטה אחרי אדוניהו לא היה משום שחשב שהבכור ימלוך רק בעבור שירא משלמה בידעו פשעיו מה שחטא שהרג את עמשא. ולכן נס אל אהל ה' כי ידע שחייב מיתה. וחז"ל (מכות יב א) אמרו שטעה ג' טעיות, א] שאין המזבח קולט רק כהן ועבודה בידו, ונגד זה אמר "וינס יואב". ב] שאין קולט רק [מזבח] בית עולמים, ועז"א "אל אהל ה""'". ג] שאין קולט רק גגו לא קרנותיו, ועז"א "ויחזק בקרנות המזבח":