לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א א ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג מלכים א · א · ו · >>

כתיב:
ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום.

מנוקד:
וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם.

עם טעמים:
וְלֹֽא־עֲצָב֨וֹ אָבִ֤יו מִיָּמָיו֙ לֵאמֹ֔ר מַדּ֖וּעַ כָּ֣כָה עָשִׂ֑יתָ וְגַם־ה֤וּא טֽוֹב־תֹּ֙אַר֙ מְאֹ֔ד וְאֹת֥וֹ יָלְדָ֖ה אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ולא אכלימיה אבוהי מיומוהי למימר מא דין כדין את עביד ואף הוא שפיר בריוא לחדא ויתיה ילידת בתר אבשלום:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא עצבו" - לא הכעיסו למדך שהמונע תוכחה מבנו מביאו לידי מיתה

"וגם הוא טוב תואר" - כאבשלום שנאמר (שמואל ב יד כה) וכאבשלום לא היה איש יפה היא גרמה להם שנתגאו

"ואותו ילדה" - אמו

"אחרי אבשלום" - כלומר גדלתו אחר תרבות שגדלה אמו של אבשלום

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולא עצבו. ולא הכעיסו כשהיה עושה שום דבר רע לא היה מכלימו ומיסרו לאמר מדוע ככה עשית לפיכך יצא לדרך רעה ולמרוד באביו כי יודע היה אדוניהו כי דוד אמר להמליך שלמה אף על פי שלא הודיע דוד המלוכה עדיין אבל חשב בלבו אבי אוהב אותי ולא גער בי מימי אכנס בדבר המלוכה בימיו ואם לא ירע לו ידעתי שאני אמלוך:

וגם הוא טוב תואר. וגם לרבות על אבשלום ואף על פי שלא זכרו הנה זכר מעשה אדוניה לעשות לו רכב ופרשים למלוך כמעשה אבשלום שהיה חושב גם כן למלוך ויפיים גרם להם לשניהם להתגאות ולמרוד:

ילדה. חגית אם אדוניהו ילדה אותו אחר שילדה מעכה את אבשלום כי אבשלום היה גדול מאחיו כמו שכתוב השלישי אבשלום הרביעי אדוניהו ואמנון שהיה הבכור כבר מת ואולי דניאל שהיה משנהו מת אף על פי שלא נכתבה מיתתו ולפיכך היה חושב אדוניהו למלוך:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואותו ילדה" - אמו ילדה אותו מיד אחר שנולד אבשלום ואם כן היה עתה גדול האחים כי אמנון ודניאל ואבשלום הגדולים ממנו כבר מתו ובעבור זה חשב גם כן אשר לו משפט המלוכה

"וגם הוא טוב תואר" - רצה לומר גם בעבור היופי חשב שהגון הוא למלכות

"ולא עצבו וגו'" - רצה לומר מעודו עם כי עשה דבר מה שלא כהוגן לא היה אביו מעציבו לומר למה עשית כזאת ובעבור זה חשב שכל מעשיו הגונים וראוי הוא למלוכה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא עצבו". עתה יספר מה שיפלא, א] איך לא התיירא מאביו, ב] איך לא התיירא שלא יסכימו ישראל במלכותו, עז"א

מאביו לא התיירא "כי לא עצבו מימיו", וחשב שגם עתה יחריש אחר שיראה שהחזיק במלכות. ולא התיירא שלא יסכימו ישראל, שבזה הי"ל ג' טעמים שיסכימו עליו, א] "כי גם הוא טוב תאר מאד", שזה דבר הנושא חן בעיני העם לענין המלכות, כמו שאבשלום מצא חן מטעם זה, ועז"א וגם הוא. ב] שהיתה המלוכה מגיע לו ממנהגי המלכות, "כי אותו ילדה" חגית "אמו אחרי" שנולד "אבשלום" למעכה, כי היה אמנון הבכור ואחריו דניאל ואחריו "אבשלום" ואחריו אדוניה, ואחר שג' הראשונים מתו הוא הבכור המולך תחת אביו:


<< · מ"ג מלכים א · א · ו · >>