מ"ג ישעיהו ס א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


א. קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח

מנוקד: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח.

עם טעמים: ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קומי אורי", הצרה מצויינת בחשך ואפלה, עתה קומי מן החשך הלז ואורי לכל בני העולם האירי לכל, "כי בא אורך" אור הישועה הגופנית והנפשיית בא לך, וזולת האור שלך הטבעי גם "כבוד ה' עליך זרח" הכבוד העליון מהופעת אור האלהי על נביאיו ושרידיו:


ביאור המילות

"בא אורך". אשר התפלאו המבארים, כי על זריחת השמש ישתמש העברי בלשון זריחה או יציאה, וביאה מורה שקיעה בכ"מ, לא בחנו הדבר היטב, כי זה רק כשידבר מגוף השמש, שיציירהו בעל הלשון כיוצא ממקומו באופק המזרח, ומחוז חפצו הוא האופק המערבי, ותהיה ביאתו עת בא למחוז חפצו שהוא המערב. לא כן כשידבר מן האור שמחוז חפצו הוא כשיפגשו נצוציו בדבר המואר, ואז בא אל מקומו. ואורך הוא אור העצמי. וזריחת כבוד ה' הוא אור הנבואה עד שיהיו הם לערך זריחת האור הזה עליכם כערך הירח נגד השמש, כמ"ש (כד כג. ולק' פסוק יט), ועז"א ומלכים לנוגה זרחך, כי נוגה הוא הונח על אור הירח כנזכר לעיל (יג יו"ד ולק' יט):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכבוד ה' וגו'" - ר"ל השכינה יגלה עליך ותשרה בך

"קומי אורי" - את ירושלים קומי והאירי כי בא לך ההארה הראויה לך והוא משל על השמחה והטובה