מ"ג ישעיהו סה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ב. פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם

מנוקד: פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם.

עם טעמים: פֵּרַ֧שְׂתִּי יָדַ֛י כָּל־הַיּ֖וֹם אֶל־עַ֣ם סוֹרֵ֑ר הַהֹלְכִים֙ הַדֶּ֣רֶךְ לֹא־ט֔וֹב אַחַ֖ר מַחְשְׁבֹתֵיהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרשתי ידי" - כדי לקבלם בתשובה

"סורר" - סר מן הדרך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"פרשתי ידי", והלכתי אליהם, בקשתי אותם, דרשתי אותם, ולא פעם אחד, רק "כל היום", כל הימים תמיד, אבל זה היה "אל עם סורר" ומורד "ההולכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם", הדרך הרע שהולכים בו לא הלכו בו ע"י טעות ושגיאה רק אחר מחשבותיהם לפי מחשבותיהם, שאחר שחשבו ועיינו איזה דרך יבחרו, בחרו להם דרך הרע מצד המינות והכפירה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל עם סורר" - אבל היתה אל עם סורר אשר הולכים בדרך לא טוב אחר מחשבות לבם

"פרשתי ידי" - שיתקרבו אלי ואקבל תשובה כאדם המרמז לחבירו לבוא אליו

מצודת ציון

"סורר" - מעוות וכן בן סורר ומורה (דברים כא)