מ"ג ישעיהו סה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ג. הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת וּמְקַטְּרִים עַל הַלְּבֵנִים.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: העם המכעיסים אותי על פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים

מנוקד: הָעָם הַמַּכְעִיסִים אוֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד זֹבְחִים בַּגַּנּוֹת וּמְקַטְּרִים עַל הַלְּבֵנִים.

עם טעמים: הָעָ֗ם הַמַּכְעִיסִ֥ים אוֹתִ֛י עַל־פָּנַ֖י תָּמִ֑יד זֹֽבְחִים֙ בַּגַּנּ֔וֹת וּֽמְקַטְּרִ֖ים עַל־הַלְּבֵנִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זובחים בגנות" - מעמידים עכו"ם בגנותיהן ושם מקטרין בשמים על הלבנים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"העם", ולא לבד שחוטאים כי גם עושים להכעיסני "על פני", פני השגחתי הרואה כל תועבותיהם, כי הם "זבחים בגנות" לע"ז "ומקטרים על הלבנים", יען שמסתירים א"ע מבני אדם ויראים לעשות מזבחות לע"ז בפרהסיא, כי בפני בני אדם הם מתקדשים כאילו הם יראי ה', הם מקטרים על הלבנים בל ירגישו בהם, ובזה הם מכעיסים אותי על פני, כאילו אין עושים החטאים רק לפני, שאדע רק אני בהם אני ולא אחר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על הלבנים" - בשעה שהיו שורפין הלבנים היו משימין עליהם קטורת לשם עכו"ם

"זובחים" - לעכו"ם

"בגנות" - דרכם היה להעמיד עכו"ם בתוך הגנות וכן נאמר המתקדשים והמטהרים אל הגנות (לקמן סו)

"העם" - הם העם המכעיסים וגו'

"על פני" - לפני בירושלים מקום השראת השכינה

מצודת ציון

"על פני" - לפני וכן על פניך יברכך (איוב א)

"הלבנים" - עשוים מחומר ושורפין בכבשן לשומם בבנין