מ"ג ישעיהו נז יח
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו
מנוקד: דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו.
עם טעמים: דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו׃
רש"י (כל הפרק)
"דרכיו ראיתי" - כשהוא נכנע מלפני שבאתהו צרה
"וארפאהו ואנחהו" - אוליכו בדרך מרפא או ואנחהו ל' הנחה ומרגוע
"לו ולאבליו" - למצטערים עליומלבי"ם (כל הפרק)
"דרכיו ראיתי", אני רואה על דרכיו שהוא הולך בהם עתה, "וארפאהו ואנחהו", ר"ל בעת כי קצפתי ואכהו ביסורים אז "וארפאהו". ובעת שרק הסתר ואקצוף ע"י הסתרת פנים ולא הכיתיו שא"צ רפואה אז "ואנחהו", ולא אסתיר פני ממנו עוד, ואשלם נחומים לעומת הצער שהיה לו ולאותם שהיו מתאבלים עמו על צרותיו:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"לו ולאבליו" - אשלם לו תנחומין ולכל המתאבלים והמצטערים בצרתו
"ואשלם" - אתן לו טובה הרבה שיהיה לו תשלומין תנחומין על הרעה שעברה עליו
"ואנחהו" - אוליכו בדרך הישר לטוב לו
"וארפאהו" - אז רפאתיו מן המכות הפקודות עליו
"דרכיו ראיתי" - וכאשר ראיתי דרכיו הראוים לו אשר שב ללכת בהם ונחם על הרעה
מצודת ציון
"ואנחהו" - ענין הנהגה כמו ולא נחם אלהים (שמות י"ג)
"נחומים" - מלשון נחמה
"ולאבליו" - מלשון אבילות וצער