מ"ג ישעיהו נז יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יז. בַּעֲו‍ֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו

מנוקד: בַּעֲו‍ֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.

עם טעמים: בַּעֲו‍ֹ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בעון בצעו" - גזלתו

"קצפתי" - תחלה ואכהו הסתר פני תמיד מצרתו ואקצוף ועל כי הולך שובב בדרך לבו וסרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרכי לבו קצפתי ואכהו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בעון בצעו קצפתי", כי הלא מה שקצפתי עליו הוא רק בעון בצעו, ובסור העון ע"י תשובה יסור הקצף.

"קצפתי ואכהו הסתר ואקצף" זה מגביל נגד שני הענינים שהזכיר בפסוק הקודם, שלפעמים קצפתי ואכהו והענשתיו על חטאו, ולפעמים "הסתר ואקצף" קצפתי עם הסתרת פנים שאיני מענישו רק אסתיר פני ממנו, מ"מ איך שיהיה הלא לא עשיתי זאת רק בעון בצעו, ובעת "וילך שובב בדרך לבו" בעת "ילך" מאתו השובבות וציוריו הרעים אשר נשרשו בדרך לבו, עת יעזוב שובבתו, אז.


ביאור המילות

"וילך שובב". שובב הוא שם המקרה של השובבות, מציירו בדרך הפשטה, השובבות הנמצאת בדרך של לבו הולך ונפרד מאתו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הסתר ואקצוף" - הסתרתי פני ממנו לבל אראה בצרתו ועוד הקצפתי עליו להכביד עליו הצרה

"וילך שובב" - כי אף בעוד נסתרתי פני הים הולך לפני בסרוב ומרד ובדרך תאות לבו ולכן הרביתי עוד לקצוף

"בעון בצעו" - בעבור עון הגזל קצפתי עליו והכתיו ולא על חנם

מצודת ציון

"בצעו" - ענין גזל וחמס כמו שונאי בצע (שמות יח)

"שובב" - ענין מרד וסרוב כמו מדוע שובבה העם הזה (ירמיהו ח)