מ"ג ישעיהו נז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יב. אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך

מנוקד: אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ.

עם טעמים: אֲנִ֥י אַגִּ֖יד צִדְקָתֵ֑ךְ וְאֶֽת־מַעֲשַׂ֖יִךְ וְלֹ֥א יוֹעִילֽוּךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני אגיד צדקתך" - אני תמיד מגיד לך דברים שאם תעשי אותם תצדקי

"ואת מעשיך" - שאתה עושה שלא ברצוני לא יועילוך בעת רעתך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אני אגיד", ר"ל למה תדאג ואיך תירא מפני הלא אני מגיד לך "צדקתך" מלמדך לעשות דברים שתצדק בהם, "ואת מעשיך" הטובים. ומ"מ "ולא יועילוך" כי את חפצה בהפקר לא בצדקת המעשים, אבל דע כי הגם שעתה אינך יראה מפני, אבל.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יועילוך" - אבל כל דברי אינם מועילים לך כי אינך פונה אליהם

"אני אגיד צדקתך" - אני מגיד לך במה תמצא צדקה ממני ואת המעשה אשר תעשה וזהו לחסות בה' לא בעזר מלכי האומות

מצודת ציון

"יועילוך" - מלשון תועלת