מ"ג ישעיהו נה ד

מקרא

כתיב: הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים

מנוקד: הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּים.

עם טעמים: הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃

הָא רַב לְעַמְמַיָא מֵנִיתֵהּ מְלַך וְשַׁלִיט עַל כָּל מַלְכְּוָתָא:

"עד לאומים" - שר וגדול עליהם ומוכיח ומעיד דרכיהם על פניהם

"הן עד לאומים", את דוד שהוא זרעו היוצא מחלציו שעמו כרתי את הברית שהוא המשיח הזמנתיו:

"עד". גם המתרה נקרא עד. העד העידותי בכם לאמר, וזה המבדיל בין עד ובין עונה, שהעד הוא המתרה ג"כ ועונה הוא לפני הב"ד:

"נגיד ומצוה לאומים" - המשיח הבא מזרעו יהיה נגיד ויהיה מצוה אל העכו"ם את המעשה אשר יעשון

"הן עד לאומים נתתיו" - באמת נתתי את דוד להיות לעד ולראיה מול העכו"ם ר"ל ממשלת המלוכה אשר תתמיד בזרעו יקחו ראיה שדבר ה' תקום לעולם

"לאומים" - אומות כמו ושני לאומים (בראשית כה)

"נגיד" - ענין שררה