מ"ג ישעיהו נג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ז. נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו

מנוקד: נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו.

עם טעמים: נִגַּ֨שׂ וְה֣וּא נַעֲנֶה֮ וְלֹ֣א יִפְתַּח־פִּיו֒ כַּשֶּׂה֙ לַטֶּ֣בַח יוּבָ֔ל וּכְרָחֵ֕ל לִפְנֵ֥י גֹזְזֶ֖יהָ נֶאֱלָ֑מָה וְלֹ֥א יִפְתַּ֖ח פִּֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נגש והוא נענה" - נגש הנה בנוגשים ודוחקים

"והוא נענה" - באונאת דברים (שורפרלדי"ן בלע"ז)

"ולא יפתח פיו" - סובל היה ושותק כמו השה אשר לטבח יובל וכרחל אשר לפני גוזזיה נאלמה

"ולא יפתח פיו" - מוסב על שה לטבח יובל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נגש", בעת נגשו אותו עכו"ם וגם "נענה" מאתם בענוים מ"מ "לא פתח פיו", גם בעת אשר הילד הקטן היה דומה "כשה לטבח יובל" והאם היתה דומה כרחל לפני גוזזיה נאלמה, גם בעת שלקחו העכו"ם כספם ובגדיהם עם ילדיהם הרכים מ"מ ולא יפתח פיו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כשה לטבח יובל" - והיה כשה המובא אל הטבח וכרחל העומדת לפני הגוזז צמרה שהרחל היא נאלמה ולא תצעק בקולה והשה לא יפתח פיו וכן לא התלונן המעונה הנמשל לשה המובל לטבח ולא התרעם המנוגש הנמשל לרחל הגזוזה

"ולא יפתח פיו" - להתלונן ולהתרעם על הדבר כי פחד פן יוסיפו סרה

"נגש והוא נענה" - בעבור זה היה נלחץ לקחת עשרו או היה הוא נענה בעינויי הגוף אם דל הוא ואין ידו משגת

מצודת ציון

"נגש" - נלחץ ונדחק לקחת עשרו כמו נגש את הכסף (מלכים ב' כג)

"והוא" - הוי"ו היא במקום או

"נענה" - מלשון עינוי

"לטבח" - לשחיטה

"יובל" - כמו יובל שי (לעיל יח)

"גוזזיה" - ענין כריתת הצמר