מ"ג ישעיהו נב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יא. סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה

מנוקד: סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם טָמֵא אַל תִּגָּעוּ צְאוּ מִתּוֹכָהּ הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה.

עם טעמים: ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צאו מתוכה" - מתוך הגלות כל נחמות האלו האחרונות אינן אלא על גלות האחרון

"טמא אל תגעו" - שקץ יהיו לכם מליגע בהם

"הברו" - הטהרו

"נושאי כלי ה'" - הכהנים הלוים שהיית' נושאים כליו (של הקב"ה) במדבר (מכאן לתחיי' המתים)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"סורו סורו", מצייר איך מצום אז שיצאו מארץ העובדים לשמש וצבא השמים משני טעמים.

  • א) מפני שהעפר עצמו טמא ועז"א "צאו משם" יען כי "טמא אל תגעו" בל תגעו בדבר טמא וזה מפני טהרת הגוף.
  • ב) מפני טהרת הרעיון והמחשבה שא"א שיבררו מחשבותיהם אל הקדש בעודם בין עובדי כו"מ, ועז"א "צאו מתוכה הברו" לב ומחשבה, "אתם נשאים כלי ה'":


ביאור המילות

"צאו משם, צאו מתוכה", משם מורה המקום. ומתוכה מורה העם הגרים שם, צאו מן המקום (בראשית יט) קומו צאו מתוך עמי (שמות יב). חברו על טהרת המחשבה, בר לבב, עם נבר תתברר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הברו נושאי כלי ה'" - הנקו מכל טומאה אתם הנושאים כלי ה' רצה לומר כלי זיין שלכם יהיו כלי ה' שהם התורה והמצות לא חרב ולא חנית

"צאו מתוכה" - מתוך כל עיר שאתם בה

"סורו סורו" - הכפל לומר במהירות רב סורו מארץ כשדים וצאו משם

מצודת ציון

"הברו" - מלשון ברור ונקי