מ"ג ישעיהו נא א
מ"ג ישעיהו · נא · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק מְבַקְשֵׁי יְהוָה הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְע֥וּ אֵלַ֛י רֹ֥דְפֵי צֶ֖דֶק מְבַקְשֵׁ֣י יְהֹוָ֑ה הַבִּ֙יטוּ֙ אֶל־צ֣וּר חֻצַּבְתֶּ֔ם וְאֶל־מַקֶּ֥בֶת בּ֖וֹר נֻקַּרְתֶּֽם׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואל מקבת" - אל נקב הבור אשר יצאתם מנקרה
"אל צור" - אל הסלע אשר נחצבתם ממנו
"רודפי צדק" - המחזרים לעשות צדק
מצודת ציון
"חוצבתם" - כן נקרא חתוך וכריתות הסלע בלשון המקרא וכן וגם יקב חצב בו (לעיל ה)
"מקבת" - מלשון נקב ועש"ז נקרא הפטיש מקבת כי ראשו האחד חד ובו נוקבין הסלע
"נקרתם" - ענין בקוע ונקב כמו בנקרת הצור (שמות לג)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"מבקשי ה'" בהנהגה שבין אדם למקום.
"הביטו", אומר הגם שאתם מועטין בין בתוך בני עמכם שכולם רשעים, ובין בתוך בני העולם שהמה עכו"ם, מ"מ אל תיראו כי מאתכם יבנה בית ישראל, כמו שהיה הענין באברהם שהיה ג"כ יחיד בדורו שפרסם האמונה ונרדף מבני דורו והיה לאב המון גוים, "הביטו אל צור חצבתם" אם נחצב אבן מן הצור הגדול, ורוצים לדעת אם האבן הזה נחצב מן הצור הזה, יבחן בשתי בחינות.
- א) שידמו את החלק אל הכל, אם מראהו צבעו וקשיו דומה להצור הגדול שנחצב ממנו באיכותו, שיראו אם איכיות האבן הקטן ממנו דומה אל הגדול.
- ב) בכמותו שישובו להניח חלק הנחצב בתוך החלל אשר משם חצבוהו, ואם יראו שהוא שוה ממש אל החלל וממלא אותו נדע שנחצב משם. על הדמות האיכיות אמר הביטו אל צור חוצבתם, כי ההדמות הזה יעשו עם כל הצור. ועל הדמות הכמות אומר "הביטו אל מקבת בור נקרתם", כי ההדמות הזה יעשו עם הנקב שנקר שם, ומבאר את כונתו, נגד צור חוצבתם אומר.
ביאור המילות
"צדק". בין אדם לחברו בכל התנ"ך.
"נקרתם", נקר הוא הנקב העגול כחלל העין כנ"ל (ב' כא):מ"ג ישעיהו · נא · א · >>