מ"ג ישעיהו מ ו
<< · מ"ג ישעיהו · מ · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ק֚וֹל אֹמֵ֣ר קְרָ֔א וְאָמַ֖ר מָ֣ה אֶקְרָ֑א כׇּל־הַבָּשָׂ֣ר חָצִ֔יר וְכׇל־חַסְדּ֖וֹ כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה׃
רש"י
"ואמר" - רוחי אליו מה אקרא והקול משיבו זאת קרא כל הבש' חציר כל המגביהי' תהפך גדולתם ותהיה כחציר (ד"א כל הבשר חציר) סוף אדם למות לפיכך אם אמר לעשות חסד הרי הוא כציץ השדה אשר ימולל ויבש ואין לסמוך עליו שאין בידו לקיים שמא ימות שכשיבש חציר נבל ציץ כן כשמת האדם בטלה הבטחתו אבל דבר אלהינו יקום כי הוא חי וקיים ובידו לקיים לפיכך על הר גבוה עלי בשרי מבשרת ציון כי מפי החי לעולם היא הבטחת הבשורה
"וכל חסדו כציץ השדה" - כי חסד וגו' חטאת (משלי יד)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וכל חסדו" - ר"ל ואף אם מי מהם עשה חסד מה לא יחשב למאומה ויהיה כציץ השדה הכמוש מהר כי מאד הרעו לישראל והכריע הכף
"ואמר" - כאלו הנביא שואל מה אקרא וקול הנבואה משיבו קרא לאמר כל הבשר חציר ר"ל כל העמים שיבואו עם גוג על ירושלים למלחמה יבולו ויכמשו כחציר
"קול אומר קרא" - קול נבואה אומר להנביא קרא והכרז ברבים
מצודת ציון
"חציר" - כחציר
"כציץ" - כפרחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ואמר". חסר הנושא ולדעתי מוסב על קול קורא שבפסוק ב':
"חציר, ציץ השדה". החציר מתיבש לפני כל הצמחים כחציר גגות שקדמת שלף יבש, ולפני כל חציר יבש (כנ"ל טו ו'):
"וציץ השדה", הוא דבר הבולט בשדה בעודו קטן שאין בו ממש בעצמותו, ושורש ציץ מענין יצא, כמו תנו ציץ למואב, אבר קטן בולט ככנף הזבוב, עז"א אנוש כחציר ימיו, בלתי מתמיד באורך ימים. וכציץ השדה כן יציץ שגם בחייו אין בו ממש, ומבאר נגד כחציר ימיו כי רוח עברה בו ואיננו, ונגד כציץ השדה ולא יכירנו עוד מקומו, כי לא ידמה כחציר שגם ביבשו נשאר עצמו קיים, כי נפרך לאבק דק כציץ נובל, ועי' בפנים:
"ורוח ה'". כמו והנה רוח ה' עובר (מ"א יט יא):<< · מ"ג ישעיהו · מ · ו · >>