מ"ג ישעיהו מט כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כא. וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם

מנוקד: וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם.

עם טעמים: וְאָמַ֣רְתְּ בִּלְבָבֵ֗ךְ מִ֤י יָֽלַד־לִי֙ אֶת־אֵ֔לֶּה וַאֲנִ֥י שְׁכוּלָ֖ה וְגַלְמוּדָ֑ה גֹּלָ֣ה׀ וְסוּרָ֗ה וְאֵ֙לֶּה֙ מִ֣י גִדֵּ֔ל הֵ֤ן אֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י אֵ֖לֶּה אֵיפֹ֥ה הֵֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גלמודה" - (שולד"א בלע"ז)

"וסורה" - מוסרת מכל אדם הכל אומרים עלי סורו ממנה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואמרת בלבבך", אז תשאלי שלש שאלות, ומדמיה במשל אשה שמתו לה כל בניה והיתה גלמודה אח"כ בלא בעל, וגולה ממקום למקום ולא מצאה מנוח לכף רגלה כי אין איש מאסף אותה הביתה, ואח"כ באו אליה בנים מעבר הים, אשר התיחסו אליה שנולדו ממנה, ואז תשאל שלשה השאלות הנאמרות פה.

  • א) "מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה". שתחלה תשאל על מניעות הלידה, שא"א כלל שנולדו הבנים האלה ממנה, אחר שהיתה "שכולה" שמתו כל בניה, וגם היתה "גלמודה" אח"כ בלא בעל, ואיך נולדו הבנים האלה לה.
  • ב) "גלה וסורה ואלה מי גדל" תשאל על מניעת הגידול, שגם לו יצוייר שילדתי בנים מי גדלם ואומן אותם הלא אני הייתי גולה וסורה, והוא שהייתי "גלה" ממקומי, וגם במקום שהייתי לא הניחו לי לשבת במנוחה רק הייתי "סורה" ממקום למקום, וא"כ אלה מי גדל.
  • ג) "הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם", תשאל על מניעת ביאתם לפה, גם לו יצוייר שנולדו ממני ונגדלו מעצמם מי הביאם לפה למקומי, הלא אני נשארתי לבדי, רחוק מהם, ואלה מאפוא הם, מאיזה מקום באו ומי הביאם לפה. (והנמשל כי ירושלים היתה שכולה שנהרגו בניה והלכו שבי לפני צר, ומאז ישבה גלמודה, וא"כ תתפלא מי ילד לה בנים, כי חשבה שכל בניה נהרגו ונשבו. שנית תשאל גם אם נשארו אז קצת מהם, הלא היו גולים ומדולדלים ומי גדלם אלפים שנה ואיך לא ספו תמו מן בלהות. שלישית תשאל, ואף אם נתקיימו עד עתה מי קבץ פזוריהם ומי הוציאם חפשי ויביאם לציון):


ביאור המילות

"שכולה", מבנים.

"וגלמודה", מבעל, כנ"ל (מ"ז ח). גלמודה מופסק באתנח, וכן פרשתי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלה איפה הם" - אלה הבאים מאיזה מקום באו

"גולה וסורה" - הלא בני גלו וסרו ממני

"ואני שכולה" - הלא זה ימים רבים הייתי שכולה מהם ויחידית

"מי ילד וגו'" - ר"ל מהיכן באו עם רב כזה

מצודת ציון

"וגלמודה" - יחידית מבלי אנשים וכן הלילה ההוא יהי גלמוד (איוב ג')

"איפה" - כמו מאיפה והמלה ההיא יורה על שאלת המקום כמו איפה הם רועים (בראשית ל"ז)