מ"ג ישעיהו מט כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כ. עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה

מנוקד: עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה.

עם טעמים: ע֚וֹד יֹאמְר֣וּ בְאָזְנַ֔יִךְ בְּנֵ֖י שִׁכֻּלָ֑יִךְ צַר־לִ֥י הַמָּק֖וֹם גְּשָׁה־לִּ֥י וְאֵשֵֽׁבָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בני שכוליך" - בנים שהיית שכולה מהם

"גשה לי" - התקרב לצד אחר בשבילי ואשבה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוד יאמרו", ר"ל אז בני שכוליך הם הבנים שהיית שכולה מהם עד הנה, שהם בני הגולה, עוד זאת יאמרו באזניך עתה.

"צר לי המקום גשה לי ואשבה" המקום שלך צר לי ואיני יכול להכנס אל תוכו, ולכן גשה אתה והתקרב אלי, למען אשב בתוכך, ר"ל כי אחר שישראל יהיו רבים מאד ולא תוכל א"י להחזיק את כולם, לכן תרחיב הארץ את גבולה, ותתפשט עד חוצה לארץ, כמ"ש לקמן (נ"ד) הרחיבי מקום אהלך, וזה במשל שהארץ תגש אל היושבים העומדים חוצה לה ואינם יכולים לכנס אל תוכה:


ביאור המילות

"גשה לי", הגשה לריחוק אין לו ריע ולכן פי' המפ' אינו נכון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צר לי המקום" - מרוב מרבית העם

"גשה לי" - האחד יאמר לחבירו גשה הלאה בעבורי שאוכל לשבת גם אני

"יאמרו באזניך" - ר"ל באזניך תשמע אשר יאמרו הבנים אשר היית שכולה מהם

מצודת ציון

"שכוליך" - מי שבניו אבודים ממנו קרוי שכול כמו כדוב שכול (הושע יג)

"גשה לי" - התרחק בעבורי