מ"ג ישעיהו לז כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כט. יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁיבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה

מנוקד: יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁיבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ.

עם טעמים: יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאָזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התרגזך" - התרעשך והתגברך עלי

"שאננך" - כמו ושאונך

"חחי" - כמין טבעת הוא ותוחבין אותו בשפת בהמה שעסקיה רעים למושכה בו

"ומתגי" - ת"י זמם והוא של ברזל ותוחבין אותו בנחירי הנאקה והוא ששנינו ונאקה בחטם במס' שבת (צ"ע כי מהפסוק נראה להדיא להיפך כי חח בחטם ומתג בשפה)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יען עלה באזני התרגזך אלי ושאננך", שהקשבתי איך חרפת בקול שאון גדול ופרסום רב, לכן "ושמתי חחי באפך" בל תוכל ללכת הלאה עד ירושלים, "ומתגי בשפתיך" בל תוכל לחרף ולגדף עוד, "והשבתיך" כמו שהיה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלי" - באה אלי

"ושמתי חחי" - ר"ל בע"כ אשיב אותך

מצודת ציון

"ושאננך" - הוא מלשון שאון והמייה

"חחי" - הוא הטבעת ההושם בלחיי בהמה שעסקיה רעים למשכה על ידה וכן ונתתי חחים בלחייך (יחזקאל ל"ח)

"ומתגי" - הוא כעין רסן כמו מתג לחמור (משלי כ"ז)