לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו לז כט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁיבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַ֚עַן הִתְרַגֶּזְךָ֣ אֵלַ֔י וְשַׁאֲנַנְךָ֖ עָלָ֣ה בְאׇזְנָ֑י וְשַׂמְתִּ֨י חַחִ֜י בְּאַפֶּ֗ךָ וּמִתְגִּי֙ בִּשְׂפָתֶ֔יךָ וַהֲשִׁ֣יבֹתִ֔יךָ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־בָּ֥אתָ בָּֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התרגזך" - התרעשך והתגברך עלי

"שאננך" - כמו ושאונך

"חחי" - כמין טבעת הוא ותוחבין אותו בשפת בהמה שעסקיה רעים למושכה בו

"ומתגי" - ת"י זמם והוא של ברזל ותוחבין אותו בנחירי הנאקה והוא ששנינו ונאקה בחטם במס' שבת (צ"ע כי מהפסוק נראה להדיא להיפך כי חח בחטם ומתג בשפה)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ושאננך" - הוא מלשון שאון והמייה

"חחי" - הוא הטבעת ההושם בלחיי בהמה שעסקיה רעים למשכה על ידה וכן ונתתי חחים בלחייך (יחזקאל ל"ח)

"ומתגי" - הוא כעין רסן כמו מתג לחמור (משלי כ"ז

מצודת דוד

"אלי" - באה אלי

"ושמתי חחי" - ר"ל בע"כ אשיב אותך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יען עלה באזני התרגזך אלי ושאננך", שהקשבתי איך חרפת בקול שאון גדול ופרסום רב, לכן "ושמתי חחי באפך" בל תוכל ללכת הלאה עד ירושלים, "ומתגי בשפתיך" בל תוכל לחרף ולגדף עוד, "והשבתיך" כמו שהיה: