מ"ג ישעיהו כח כא
<< · מ"ג ישעיהו · כח · כא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כְהַר פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י כְהַר־פְּרָצִים֙ יָק֣וּם יְהֹוָ֔ה כְּעֵ֖מֶק בְּגִבְע֣וֹן יִרְגָּ֑ז לַעֲשׂ֤וֹת מַעֲשֵׂ֙הוּ֙ זָ֣ר מַעֲשֵׂ֔הוּ וְלַֽעֲבֹד֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ נׇכְרִיָּ֖ה עֲבֹדָתֽוֹ׃
רש"י
"זר מעשהו" - ידמה לכם לזר כי יביא עליכם פורענות קשה
"ולעבוד עבודתו" - לעשות מלאכתו כמו עבודת האדמה (לבורי"ר בלע"ז)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ירגז" - מלשון רוגז וכעס
"ולעבוד עבודתו" - תרגום של מעשה הוא עובדא
מצודת דוד
"ולעבוד וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש כי עבודה היא כמו מעשה ונכריה הוא כמו זר ופתרון אחד להם
"זר מעשהו" - המעשה תהיה זרה ר"ל דבר שלא עשה עמהם מתמול שלשום
"לעשות מעשהו" - להפרע מהם
"כעמק בגבעון" - כמו בעת מלחמות יהושוע בהאמורי בהעמק אשר בגבעון אשר מן השמים נלחמו עמהם כמ"ש וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו' (יהושע י') כמו כן ירגז ה' עליהם וילחם בם
"כי כהר פרצים" - כמו בעת מלחמת דוד בפלשתים בבעל פרצים העומדת בהר כמ"ש ויעל בבעל פרצים (דברי הימים א' י"ד) ושם נשמדו הפלשתים פתאום ואמר כן יקום ה' להשמידם פתאום מעל פני האדמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זר נכריה". הזר הוא המוזר והמופרש מאיזה ענין מיוחד, כמו הישראל אצל אכילת תרומה וקדשים, ההדיוט אצל שמן המשחה. והנכרי הוא מארץ אחרת, ונרדפו זר ונכרי, ובאורם תמצא (לק' סא ה'. עובדיה א' יא. איכה ה' ב'. תהלות סט ט'. פא יו"ד. משלי ב' טז ה' יו"ד, כ. ז' ה', י" ט"ו. כ"ז ב'. איוב י"ט ט"ו):
"מעשה עבדה". הבדלם מבואר. עבודה, מציין מעשה שיש עמו עמל ויגיעה רבה. ואצל השם, דבר טבעי בלתי מורגל נקרא מעשה זר, ודבר יוצא מן הטבע נס ומופת ופלא. נקרא עבודה נכריה, עבדה מצד שלא יעשהו ה' לולא צורך גדול. ונכריה, מצד שהוא בלתי מתקשר עם שלשלת סבות ומסובבי הטבע הנודעת אצלינו:<< · מ"ג ישעיהו · כח · כא · >>