מ"ג ישעיהו כו טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


טו. יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְהוָה יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ

מנוקד: יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְהוָה יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.

עם טעמים: יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כָּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יספת לגוי" - לישראל יספת להם תורה וגדולה וכבוד וכל כמה שיספת להם נכבדת שהם מודין ומשבחין לפניך על כל הטובה מה שלא היה כן מנהג עכו"ם ועל כן ריחקת מלפניך כל שאר קצוי ארץ הרי בטובתם כך עושים ישראל לפניך קילוס וכבוד ובצר להם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יסדת", (טענה שניה) ראה נא ההבדל בין ישראל לעכו"ם, הן "יספת" גדולה וכבוד לעובד אלילים ויספת להם גדולה שנית, אשאלך הכי עי"ז "נכבדת?" הלא אדרבה מזה נהיה חילול ה' כי עי"כ "רחקת ממך כל קצוי ארץ", כי כל שיספת להגדיל העכו"ם הוסיפו להכעיסך וכן הוסיפו כל קצוי ארץ לכפור בך ולעבוד אלהי נכר:


ביאור המילות

"לגוי". בארתי למעלה (א' ד') שבא לרוב על האומות, ואם בא על ישראל יציין הריבוי היותו גוי גדול:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יספת לגוי ה'" - כל מה שיספת לייסר עמך פעם אחר פעם עכ"ז הודו כבודך ולא מרו בך ואף כי הרחקתם ממקומם ללכת גולה בכל קצות הארץ לא זזו ממך

מצודת ציון

"יספת" - מלשון הוספה

"כל" - כמו בכל ותחסר הבי"ת