מ"ג ישעיהו כג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יב. וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן כתיים [כִּתִּים] קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים [כתים] קומי עברי גם שם לא ינוח לך

מנוקד: וַיֹּאמֶר לֹא תוֹסִיפִי עוֹד לַעְלוֹז הַמְעֻשָּׁקָה בְּתוּלַת בַּת צִידוֹן כתיים [כִּתִּים] קוּמִי עֲבֹרִי גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ.

עם טעמים: וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־צִיד֗וֹן כתיים [כִּתִּים֙] ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־שָׁ֖ם לֹא־יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתים" - אל ארץ כתים קומי עבורי גם שם לא ינוח לך למה אני אומר קומי עבורי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר", מוסב על הרגיז ממלכות, המרגיז הזה הוא אמר לצידון, "לא תוסיפי עוד לעלוז", מה ששמחת על מפלת צור והסב המסחר עליך, לא תעלוזי עוד, "את המעשקה בתולת בת צידון, לא תוסיפי עוד לעלוז", (וקרא בת צידון המעושקה, נגד מה שצור לא נעשק רכושה כי נאבד כולו ע"י הים כמ"ש נבוכדנצר מלך בבל העביד את כל חילו עבודה גדולה אל צור ושכר לא היה לו ולחילו (יחזקאל כ"ח), אבל מצידון עשקו את רכושה), "כתים קומי עברי", ברחי לארץ כתים, ואל תחשבי כי משם תשובי לארצך, לא כי "גם שם לא ינוח לך" כי אח"כ כבש נבוכדנצר גם ארץ כתים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם שם" - אבל גם שם עם כי תמצא אנשי סחורתך מ"מ לא תמצא שם הנחת רוח כי לא תמצא ידך להתעסק בסחורה כמאז

"כתים קומי עבורי" - לפי שאנשי צור ברחו לארץ כתים אמר עבורי לארץ כתים ועשו שם עמהם סחורה

"ויאמר וגו' המעשקה וגו'" - ה' אמר את עדת צידון הנעשקה משודדי צור בהיות סחורתו שמה מעתה לא תוסיפו עוד לשמוח על כי מקום סחרך היה קרוב לך

מצודת ציון

"לעלוז" - לשמוח

"המעשקה" - השדודה

"בתולת" - לפי שלא נכבשה עדיין קראה בתולה כי לא באה ברשות אחר כבתולה שלא באה ברשות בעל וכן בתולת בת ציון (מלכים ב' יט)

"בת ציון" - עדת צידון

"כתים" - אל כתים

"ינוח" - מלשון הנחת רוח